פסק-דין בתיק עת"מ 54388-07-12

מבוא

1.     העותרת מפעילה בשטח המשיבה 1 (להלן המשיבה), בית ספר להנדסאים ומכללה טכנולוגית ובעתירתה חולקת על חיובי ארנונה שהוטלו ע"י המשיבה בגין השנים      2007-2012, בקשר לנכס הנ"ל ובעקבותיהם ננקטו הליכי גבייה מינהלים, בלתי חוקיים לטענתה.

העותרת סבורה כי היא זכאית לפטור מארנונה בהתאם לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן-פקודת הפיטורין), היא אף הגישה השגה לגבי שנת 2012 שטרם הוכרעה.

בעתירה ביקשה העותרת להורות על ביטול כל הליכי הגבייה המינהלים, לאסור על נקיטתם בעתיד ולהשיב לה כך סכום אשר מומש. לקבוע כי החיוב לשנת 2012 טרם הפך לחלוט בשל השגה שהגישה, להצהיר על בטלות חיובי הארנונה הרטרואקטיביים שהושתו על העותרת בגין השנים שקדמו לשנת 2012, ולחלופין לקבוע כי העותרת זכאית לפטור מארנונה לפי פקודת הפיטורין.

2.     ביחד עם עתירתה הגישה העותרת בקשה דחופה לצו עשה וצו מניעה זמני, במהלך הדיון בבקשה (שהתקיים ביום 1.8.2012) הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו העותרת שילמה תחת מחאה את סכום הארנונה עבור שנת 2012 והפקידה בקופת בית משפט 50,000 ש"ח על חשבון החיובים עבור שנות הארנונה הקודמות. המשיבה מצידה ביטלה את העיקולים על נכסיה וחשבונותיה  של העותרת, כשכל צד אינו מוותר על טענותיו, (בנוסף תוקן שמה של המשיבה, לבקה אלגרבייה).

3.     ביום 13.12.2012 קוים דיון בעתירה, לאחר הגשת תשובת המשיבה. בדיון הוברר כי בינתיים נדחתה השגתה של העותרת בגין שומת שנת 2012 והעותרת הגישה ערר על כך. העותרת הודיעה כי אינה עומדת על סעד של השבת כספים שממילא לא נגבו. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, נערך ניסיון להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית משפט ולאחר מכן  הודיעה העותרת כי הניסיון לא צלח וכי יש להכריע במחלוקות בדרך של פסק דין.

השאלות הטעונות הכרעה

השאלה המרכזית הטעונה הכרעה היא-

האם בנסיבותיו של תיק זה רשאית המשיבה לנקוט הליכי גבייה מינהליים, שאלה הכרוכה בטענות העותרת בדבר הדרישה כי תשלם חיובים רטרואקטיביים וזכותה (כטענה חלופית) לפטור מכוח פקודת הפיטורין.

יודגש כי השנים שבמחלוקת הן 2007-2011. באשר לשנת 2012, הודיעה העותרת בפתח הדיון כי היא ממתינה למיצוי ההליכים ואינה מבקשת הכרעה במסגרת העתירה.

למשיבה טענות מקדמיות, בדבר אי צירוף הממונה על המחוז כצד רלבנטי, חוסר סמכות ענינית לדון בחיובי ארנונה בגינם לא הוגשה השגה ושיהוי.

דיון

הליכי גבייה מינהליים והזכות לפעול על פיהם בנסיבות מקרה זה

הליך גבייה מינהלי, הוא הליך מיוחד וחריג, המאפשר לרשות המקומית לגבות חוב מבלי שיהיה צורך להקדים לו תביעה וזכייה בפסק דין, אפנה בענין זה לפסק דינו של השופט   ס' ג'ובראן:

"הליך גבייה מנהלי אשר מאפיינו המרכזי הינו, כי לרשות המקומית נתונה סמכות לפעול לגביית חוב הארנונה מבלי שחוב זה אושר קודם לכן בפסק דין על ידי בית משפט. סמכות גבייה זו מעוגנת בשני מקורות האחד, בפרק החמישה עשר לפקודת העיריות...השני, מעוגן בפקודת המיסים (גביה), אשר מכוח הכרזתו של שר האוצר מיום 24.2.2000 מתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לפקודת המסים (גביה),הורה באכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש"ס-2000 (להלן: האכרזה), כי על גביית ארנונה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה),וכי חובות לרשות המקומית יחשבו כמס לעניין פקודה זו. עם זאת, עיקרם של שני ההסדרים הינו זהה. הרקע לאכרזה זו הינו המשבר התקציבי החמור שפקד את השלטון המקומי בישראל, כאשר חוסר יעילות בגביית הארנונה ותשלומי חובה אחרים אותר כחלק מהגורמים לו. מערך גבייה זה נועד להקל על הרשויות המקומיות בגביית החובות" עע"מ 10372/08 עיריית בת ים נ' שמואל אדוט ז"ל.

מתשובה המשיבה עולה כי במקרה זה ארעו לטענתה מספר רב של טעויות בפרוט חיובי הארנונה המתייחסים לחיובי העותרת.

בעת הכנת התשובה לעתירה שהוגשה ביום 20.9.2012, גילתה המשיבה כי "בשנת 2005 נמחק חוב ארנונה ע"ס (נומינלי) של 200,845 ש"ח", המחיקה בוצע ביום 31.12.2005 והתגלתה רק כעת והמשיבה עומדת לדרוש סכום זה מהעותרת (סעיף 23 לתשובה).

בנוסף מסתבר כי לטענת המשיבה בשנת 2009 נפלה טעות נוספת, טעות שנייה, בעת ביקור נציג העותרת במחלקת הגבייה בעיריה בעקבות פעולות גבייה מינהלית,  חתם נציג העיריה ביום 8.10.2009 על מסמך בצירוף חותמת העיריה ולפיו נכון לאותו מועד זכאית העותרת ל"פטור מארנונה", (ראו סעיף 25 לתשובת העיריה ונספח 3 לעתירה). אם לא די בכך ביום 17.8.2011 שוב הגיע נציג העותרת לעיריה ושוב קבל אישור חתום כי העותרת זכאית לפטור נכון לאותו מועד ואפילו ניתנה הוראה "לבצע החזר כספי ממימוש שבוצע", (נספחים 3 ו- 4 לעתירה). המשיבה בתשובתה אינה מתכחשת לאישורים בגין יתרת חוב 0, שניתנו ע"י מנהל מחלקת הגבייה מטעמה, אלא שלטענתה מדובר בטעות נוספת של נציגה, טעות שלישית במספר.

בתאריך 6.9.2011 ביטלה המשיבה את ביטול החיובים בטענה כי העותרת לא היתה זכאית לפטור ובעקבות כך חידשה את הליכי הגבייה המינהלים.